התאוריה
סיפור יציאת מצרים הוא שריד של ארוע הסטורי רב ממדים שהתרחש לפני 3500 שנה.
מאבק בין שני מחנות בעלי אדיאולוגיה ותפיסת חיים שונה זה מזו.
שמש מול ירח.
הראשון, אהב יציבות סטטוס קוו, כוח, שליטה ועושר (השמש). השני, אהב שינוי, חוכמה, אהבת אדם והבריאה (ירח).
סיפור יציאת מצרים הוא זכר למלחמה אזורית שפקדה את אזור אגן הים התיכון
שבה נילחמו אנשי השמש באנשי הירח
התגלית
האם ייתכן שהמילה 'משיח' היא למעשה שם מצרי קדום? ויתרה מזאת האם ייתכן שמילה זו היא למעשה שמו של משה במצרית עתיקה?
שלושת הסימנים ההירוגליפים המופיעים על גבי התמונה, סייעו לי לגלות ולפענח את תעלומת סיפור יציאת מצרים.
משמעות השם 'משיח' במצרית עתיקה הוא " התעבר מהירח". שם זה הפך עבורי לצופן שדרכו הצלחתי לשחזר את סודות סיפור יציאת מצרים שהיו מוצפנים במיקרא ובכתבים המצריים במשך אלפי שנים.

הירח
הירח היה אל קדום, משוייך בעיקר לנוודים. הוא היה נפוץ בקרב קבוצות שונות בכנען, מצרים, יוון הקדומה, סין, מקסיקו, הודו, אפגניסטן, תאילנד ועוד. מרכז הפולחן שלו היה באור שבמסופוטמיה הקדומה, עירו של אברהם.
הירח סימל את האהבה לשינוי, לחוכמה, לחיים, לאהבה ,לערבות הדדית, ולהליכה קדימה.
היו לו שמות רבים, חלק מהעמים קראו לו 'יה', אחרים קראו לו 'סין' ו'נא' (נאנא), והיו גם את אלה שקראו לו יהוה.
הפולחן שלו כלל חפצים שצורותיהם דמו לתצורותיו השונות של הירח במהלך החודש. לדוגמת שופרות שהתגלו ברחבות המיקדשים הירחיים הקדומים.
עבדו אותו נשים וגברים. צורתו הניקבית היתה מזוהה עם הירח המלא וצורתו הזכרית היתה מזוהה עם הסהר הירחי.
המיקדשים היו פתוחים לשמים, מעוצבים במונוליטים שחורים ולבנים. הטקסים הובלו בעיקר על ידי נשים כוהנות.
האל הירחי היה בשיאו במצרים הקדומה בשושלת ה18 , 1550 לפנה"ס.
בסוף שנות הארבעים לחייה יצאה גלית אביה בן טובאל למסע אישי מרתק, המחבר בצורה מדהימה בין יציאת המצרים האישית שלה לבין סיפור יציאת המצרים המקראית, אך לא באופן שאנחנו מכירים.
במהלך המסע האישי שלה היא מממשת סוף-סוף את אותו חלום ישן שליווה אותה במשך שנות ילדותה ובתחילת הקריירה המקצועית הראשונה שלה – לגלות מה קרה בסיפור יציאת מצרים המקראי – אותו חלום שסחף אותה לקריירה הראשונה שלה, שזנחה, כדוקטור לאגיפטולוגיה.
סיפורה האישי של גלית, המובא באופן אותנטי וחי בתמלול הקלטות שבהן דיברה אל דמות מסקרנת במיוחד שנחשפת במהלך הסיפור, נשזר באופן מופלא בים התגליות החדשות והמסעירות שהיא חושפת במהלך המסע. היציאה האישית שלה לחירות מובילה אותה לגלות את התשובות המחקריות שחיפשה תמיד: מה קרה למשה? איפה הר סיני? לאן התגלגל ארון הברית? וגילויים מסעירים נוספים.
מומחיותה הבלשנית מסייעת לה לגלות מערכת הצפנה חדשה בספר שמות, השופכת אור חדש על הסיפור ומובילה את הקורא לתיאוריה מסעירה ומפתיעה נוכח סוגיות רבות הקשורות לסיפורי התנ"ך: מה באמת התרחש ביציאת מצרים, מה פשר המאבק בין אלוהי השמש לאלוהי הירח, סוד העיבור וסוד הגאולה, מנהגי היהדות וגם שאלת השאלות – מי הוא אלוהים?
חקירת סיפור יציאת מצרים של גלית בן טובאל, לא רק שמובילה לתובנות חדשות ולמהפכות ביחס לסיפור המקראי המוכר לכאורה, אלא גם הופכת לסיפור רלוונטי מאין כמותו להבנת המציאות של ימינו, על הכוחות הפועלים בה, ומנגד, להבנת העצמי וגילוי כוח האהבה הפנימי ככוח מניע, משנה מציאות.
"צופן משיח", ספר ראשון בסדרה, הוא ספרה הראשון של גלית בן טובאל, דוקטור לאגיפטולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת התרבות המצרית הקדומה ושפתה, יועצת ארגונית בחברות הייטק ומרצה למנהיגות והתנהגות ארגונית במרכז הבינתחומי בהרצליה

אודות גלית
גלית בן טובאל ,בעלת דוקטורט באגיפטולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, זוכת פרס ברנרד בלומפילד ובוגרת אוניברסיטת ג'ורג'טאון.
יועצת ארגונית לחברות הייטק. מכשירה ומפתחת מנהיגים ומנהלים בסקטור העסקי והציבורי. מנהלת אקדמית ומרצה בכירה בנטוורק, בית הספר למנהלים של קבוצת סלע.
מרצה בבית הספר למנהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה. בתחומים של התנהגות ארגונית וניהול בארגונים.
בלוג

ניצנים של פרדיגמה עסקית חדשה
השבוע ניתקלתי בידיעה בעיתון גלובס על תאגיד הענק מדטרוניק שהחליט


הקורונה- האם זאת באמת הפעם הראשונה?
אנו הישראלים מכירים את החוויה הקולקטיבית של התאחדות בשעת צרה